1שם סי' י"ב ד"ה ואמנם וכו' ועד החנוכה. ומש"כ התוס' פ"ב דפסחים ל"ח ע"ב בד"ה נאכלין וכו' דביכורים הואיל ויש להם זמן גדול כל כך לא חשיב זמן קבוע עיי"ש. אין זה ענין לכאן כלל. דהתם שהדבר תלוי בזמן קבוע. כדאמרינן בפ"ק דמגילה ט' ע"ב. ובפרק בתרא דזבחים קי"ז ע"ב קי"ח ע"א עיי"ש. שפיר כתבו התוס' שכיון שיש לו זמן ארוך כל כך אין זה בכלל זמן קבוע. משא"כ כאן שהדבר תלוי בזמן גרמא. פשיטא שגם מצוה כזו שיש לה זמן ארוך כל כך. מ"מ הו"ל מצות עשה שהזמן גרמא. דהרי עכ"פ קודם שהגיע הזמן ואחר שעובר הזמן אין המצוה נוהגת. וא"כ רק הזמן הוא שגורם לה. וזה פשוט לא היה כדאי לדבר בו. לולא שנשאלתי על זה מאחד מגדולי הרבנים נר"ו:
